שלוש שנים לאחר שאביו דייוויד נפטר בעקבות מחלה ממושכת, הביא קיילב בן ה-12 את גיטרת האקוסטית הישנה מעץ של אביו לאירוע יום האב בבית ספרו. במהלך הופעתו על הבמה, כשניגן שיר שאביו לימד אותו, נכנסו לאולם הספורט שני שוטרים במדים – השוטר מרקוס והשוטר אלווארז – וזיהו את המנגינה. לאחר ההופעה פגשו השוטרים את קיילב ואת אמו ג’ניפר מחוץ לאולם, כדי להסביר להם שהכירו את דייוויד בזכות פעילותו ההתנדבותית במרכז נוער מקומי.
השוטר מרקוס הראה לקיילב תמונה דיגיטלית בטלפון הנייד שלו, שבה נראה דייוויד מנגן בגיטרה האקוסטית במרכז הנוער במהלך סדנה בנושא בטיחות דיגיטלית. השוטרים הזמינו את ג’ניפר ואת קיילב לבקר במקום שבו דייוויד נהג ללמד בני נוער על בטיחות באינטרנט, הגדרות פרטיות וכללי התנהגות ברשת.
בשבת שלאחר מכן הגיעו קיילב וג’ניפר למרכז הנוער, שם התכנסו כעשרים אנשי צוות ומשתתפים לשעבר כדי לחלוק סיפורים על העזרה הטכנולוגית שהעניק דייוויד ועל מחויבותו לבטיחות ברשת. נציגי המרכז הראו להם את הגיטרה האקוסטית שבה השתמש דייוויד במהלך השיעורים, והסבירו כיצד שילב מוזיקה בתוכניות ההדרכה שלו.
לאחר הביקור, קיילב החל להשתתף שוב בפעילויות חברתיות, חידש את הקשרים עם חבריו לכיתה והתחיל להזמין חברים לביתו. חודשים לאחר מכן חזר קיילב למרכז הנוער כדי לנגן על הבמה בגיטרה האקוסטית את השיר של אביו, במסגרת אירוע התרמה קהילתי שתוכנן מראש.
במהלך ערב ההתרמה, ביצע קיילב את הקטע המוזיקלי שלו ללא הפרעות, ולאחר סיום האירוע החזיר את הגיטרה האקוסטית לנרתיק שלה.